בס"ד שלחן המלך חידושים על הרמב"ם פ"ה הלכות יסודי התורה ה"ח בד"א שאין מתרפאין וכו' אבל שלא כדרך הנאתן וכו' הרי זה מותר בפסחים דף כ"ו אמר אביי מנא אמינא לה דתנייא אמרו עליו על ר"י ן' זכאי שהיה יושב בצלו של היכל ודורש כל. היום כולו והא הכא דלא אפשר וקא מכוין שרי ורבא אמר לך שאני היכל דלתוכו עשוי ופרש"י ז"ל ואין הנאת צלו נאסרת דאין זה דרך הנאתו ע"כ. מבואר דשלא כדרך הנאתו אפי' במכוין שרי. והנה התוס' שם בד"ה שאני היכל כתבו וז"ל והא דאסר בפ' כל הצלמים לישב תחת האשרה היינו משום דאשרה לצל. עשויה והיא. דרך הנאה ע"כ. והדבר פשוט' דהגם דמשוו ההיא דאשירה להך דהיכל לאו למימ' דבאשירה נמי במכוין דוקא הוא דאסרה מתני' גבי לישב בצילה דומיוא דהכא בהיכל דבמכוין איירי אלא האמת דאפשר לו' דאשיר' אסורה גם כשאינו מכוין וקושיית התוס' אתייא במכ"ש דהכא אמרינן דבמכוין נמי שרי ובאשירה: אסרינן אפי' בשאינו מכוין וכי משנו דהתם הוי בדרך הנאתן הואיל ולצל עשויה יש מקום לומר דגם כשאינו מכוין אסור וכן סתמו כל הפוסקים גבי אשירה שהרי רבינו פ' לקמן בה' ע"ז פ"ז הי"א אסור לישב בצילה ולא חי' במכוין לשאינו מכוין וכן העתיק מרן בשולחנו הטהור ביו"ד סי' קמ"ב ס"ט וסתם דבריהם משמע דגם בשאינו מכוין אסור וא"כ גם בדע' התוס' י"ל כן: אלא דהר"ן ז"ל בפ' כל הצלמים במשנה זאת דלא ישב בצילה. כתב בתחילת. דבריו דאפי' דלא מכוין אסור משום דחיישינן שמא ישהא בישיבה ואתא לכווני ואח"ך כתב דכי אמרינן לא ישב בצילה דוקא בדקא מכוין הא לא"ה שרי מדפרכינן בגמרא פשיטא ואם איתא דאף על גב דלא קא מכוין אסור אדרבא צריכא. רבא דהא מדינא שרי וכו' אלא שאפשר לדחות דכי מקשינן פשיטא סתמא מקשינן למ"ד דאף על גב דלא מכוין אסור. פשיטא ולמ"ד דכל היכא דלא מכוין שרי ומתני' בדקא מכוין נמי פשיטא ואין הכי נמי דהוה מצי לתרוצי אליבא דהלכתא: דמתניתין בדלא קא מכוין וכו' אלא דבעי לפסוקי מלתא דשויא בתרוייהו אבל עדיין י"ל כיון דאליבא דהלכתא מש' לתלמוד' בדמכוין מקשינן דפשיטא מנא לן לחדותי אסור בדלא מכוין ודוחק הוא לומר דכי. מקשינן פשיטא אליבא דחד ודלאו כהלכתא מקשינן עכ"ל. ובדפוס הרי"ף שלי כתוב עוד בחצי לבנה משם מוהר"ם הילכך מתני' כי קא מכוין. הא לאו הכי שרי ע"כ נראה מדברי הר"ן דסובר דכי לא מכוין שרי ורבי' ומרן ז"ל בשלחנו סתמו דבריהם וכתבו דאסור לישב בצילה ולא פי' דכי לא מכוין שרי. אלא דנר' דמרן ז"ל לא היה לו בסוף דברי הר"ן ז"ל אלו הדברים הילכך מתניתין וכו' ואם כן נראה דהר"ן ספוקי מספקא ליה וא"כ סתם לחומרא ולא פירש וכן נראה מדבריו שהביא בב"י וזה לשונו כתב הר"ן וכו' עוד אפשר לי לומר דכי אמרינן לא ישב בצילה דוקא בדקא מכוין וכו' הא לאו הכי שרי והביא ראיה אלא שכתב שיש לדחותה ע"כ נראה דסובר מרן ז"ל דהר"ן דחה הראיה שהביא להאי דינא ולפיכך סתם. דבריו בשלחנו הטהור ולא חילק. אה"ן יבי"ח ס"ט עיין להרב הגדול בס' קהל יאודה בחידושיו ביו"ד סימן קמ"ב דף פ' ע"ב שכתב כן בדעת מרן ב"י ז"ל וכן סתמו כל הפוס' ולא חילקו בזה אף על גב דקיימא לן דבר שאין מתכוין מותר: ולעד"ן לומר דמה שסתמו כל הפוס' בזה ולא חילקו היינו דאפשר דסברי דבהאי פליגו הני תרי לישני. דאיתא בגמ' דלישנא קמא דסבר דמאי דמקשי פשיטא הוא למאי דתנן לא ישב בצלה והיינו משום דסובר דהא דאסור היינו בדקא מכוין הא לא מכוין. שרי. ולא גזרינן דלמא ישהא בישיבה ומשום הכי אמר דלא נצרכה. אלא לצל צילה אבל ללישנא בתרא דסובר דאפילו אי לא מכוין אסור משום דחיישינן וכו' ולפיכך לא מקשה פשיט' אריש' משום דצריכא: רבא דהא מדינא. שרי ומקשי אסיפא דתנן. ואם ישב טהור. נמצא דלישנא בתרא סובר דאפילו דלא מכוין אסור וקי"ל כלישנא בתרא ולפיכך סתמו הפוס' ולא חילקו בזה. ועיין להרב קרית ספר ז"ל שכתב דהא דכתב רבינו דאסור לישב בצל  קורתה היינו מדרבנן דמדאורייתא ליתא איסורא בשלהבת ע"ז ומותרת עכ"ל נראה דדעתו לומר